בתוס' ד"ה אלא לדחות כו' וקשה לרב אשי כו'. הא קתני מתני' ותצא משום אחות אשה כו' עכ"ל. לכאורה דהך קושיא גופא ש"ס פריך לה לרב אשי כדקאמר ואלא הא קתני בש"א אשתו כו' אלא דר"ל דרב אשי היאך לא אסיק אדעתיה הך פירכא דש"ס ממתני' אבל לפירוש ר"י לקמן ניחא דרב אשי הוה אסיק אדעתיה לחלק בין דיחוי אחותה דמתניתין ובין דיחוי צרתה דקאמר ר"א ודו"ק. בא"ד [וקשיא לרב אשי כו' ר"ל הגמרא בעי לסתור אף אנן נמי תנינא דאמר ר' אבין וקאמר אלא הא דקתני כו' ואם כן לא תוכל להביא ראיה ממתניתין והתוספות הקשו דהא אינו מתורץ קושיא זו לרב אשי גם לפי מ"ש אלא יבמה דחזי וכו' ובחדושי מ"ב לא הבין כן וק"ל]:
בא"ד וקאמר אף אנן נמי תנינא שכשקדמה זיקה כו' דאי מפקיע לגמרי זה יעשה מאמר כו' עכ"ל. וק"ק גם לפירושו דמ"מ אמאי לא דחי הך סייעתא כדלעיל דאיכא לפלוגי בין מאמר דאיסורא דמתני' דלא דחי לגמרי אבל מאמר דהתירא דר"א דחי שפיר לצרתה דחיה גמורה ויש ליישב ודו"ק: