[תוס' ד"ה למיתה דתרי לא חיישינן וכו'. הא רבנן חיישי הכא וכו'. עי' במהר"ם מקשי למה לא הקשו לעיל ארבנן דחיישי הכא למיתה ושם לא חיישי וכו' ואין תירוצו מספיק דכמו דכאן יש למצוא תקנה אחרת כמו כן נוכל לומר שם כיון דאפשר למצוא תקנה עכ"פ להפריש אשה אחרת עושין גם אין שייך לומר תקנה אחרת ולאסור לייבם אך בעיני אין כאן קושיא דודאי פשוטה סברא זו לחלק דכאן שכיח מיתה ולכן חיישי רבנן לאפוקי שם לא שכיח אך קושית התוס' היא במכ"ש כיון דכאן לא חיישי' למיתה דתרי מכ"ש שם וא"כ מאי הקשו רבנן לר"י ומתרצי דהקשו כיון דחיישית לחדא לא שכיח ה"ה וכו' וק"ל]:
בתוס' ד"ה מדקאמרת אמצעי' כו' דהא לקמן קאמר בשלמא צרה דרחל כו' אלמא כו' עכ"ל. ק"ק דמהך מלתא דהכא גופא לשמואל איכא לאוכחי הכי למאי דאוקמא לכולן דקאמר אאמצעית דמשמע דס"ל אין זיקה דלמאן דאמר יש זיקה צריך לחזור על כל האחין ואפי' הכי קאמר דבעי חליצה חשובה דזה חולץ לא' וזה חולץ לא' ויש ליישב ודו"ק:
בא"ד [דהא לקמן קאמר בשלמא וכו'. בחדושי הלכות מ"ב ק"ק דמהך מילתא דהכא גופיה לשמואל איכא לאוכחי הכי וכו' דקאמר אאמצעית משמע דס"ל אין זיקה כו' ולא אבין דודאי שמואל ס"ל יש זיקה ואפ"ה ס"ל דאין צריך לחזור וכן איתא לקמן כמה פעמים בתוס' ואדרבה באיבעית אימא יותר יש לדקדק דס"ל אין זיקה דהרי ס"ל דלמיפטר נפשה לא אמרינן זה חולץ לאחת וכו' א"כ ס"ל אין זיקה ולפ"ז ק' במאי פליג ארב דגם הוא ס"ל לעצמו דאין זיקה אלא צ"ל דאף לתירוצו של איבעית אימא ס"ל לשמואל דיש זיקה ודו"ק]:
בד"ה דנפול בזה אחר כו' דהתם משכחת לה שמתייבמת א' דבחלץ לשני' הויא ראשונה יבמה שהותרה כו' עכ"ל. בת"י צ"ע מה תירץ בכך דאף על גב דמתייבמת א' מ"מ היה יכול להשמיענו חדושה עכ"ל ולפי סברתו היה יכול לומר דבב' אחיות שריא אפי' שניה כו' דרב לא מפליג וכו' וכל ר"ל דאליבא דרב קיימן הכא ואליביה ליכא לפלוגי בין ראשונה לשניה כדלקמן וק"ל:
[בא"ד דהתם משכחת לה שמתייבמת וכו'. בחידושי הלכות מ"ב בת"י צ"ע מה תי' בכך דאע"ג דמתייבמת א' מ"מ היה יכול להשמיענו חדושה עכ"ל ונראה פירושו דאכתי היה להשמיענו דחליצה צריכה לחזור דהרי לשניה צריכה לשני האחים לחלוץ משום דיש זיקה והשני' היה אחות זקוקה וא"כ היה יכול להשמיענו בב' אחיות דא' מתייבמת והשני' צריכה חליצה מתרוייהו ודו"ק]:
בא"ד ואין ראיה דאיכא למימר וכו' ומן המקשן אין להביא ראיה דמנ"ל להקשות ארבי יוחנן דלמא סבר דצריך לחזור דאיכא למימר דרבי יוסי בר חנינא דיבר עם רבי יוחנן וידע דר"י סבר דאין צריך לחזור וק"ל: