רש"י בד"ה ואי למ"ד כו'. וכיון שנאסרה כו" עכ"ל כתב מהרש"ל דכל זה אינו בספרים אחרים ונ"ל שחוזר אדלעיל אטעמא שיש זיקה עכ"ל ור"ל לטעמא דאסור לבטל מצות יבמין לית לן למימר כיון שנאסרה שעה א' כו' כמ"ש התוס' לרב דסבר אין זיקה מיהו התוספות כתבו לעיל בריש פרקין בשם ריב"ן דלמ"ש נמי אין זיקה אסור מה"ט כיון דמשעת נפילה לא חזוהו ומיהו כו' והתוספות דחו שם דבריו דאותה שנפלה תחלה תשתרי כו' ע"ש והיינו כמ"ש כאן לרב דסבר אין זיקה דלמ"ד יש זיקה קושטא הוא דמה"ט דכיון שנאסרה שעה א' כו' אסורה גם הראשונה וכמ"ש התוס' הכא ודו"ק:
ד"ה הולכין אצל כו' ומדקתני חוזרין אצל גדול ליכא לאותובי כו' עכ"ל מהא דקתני הכא מצוה בגדול לייבם כו' ודאי ל"ק להו דלא משמע אלא לזכותו להקדימו אלא שאם קדם הקטן זכה אבל אם לא רצה גם הקטן אין כופין לגדול וק"ל:
תד"ה אי למ"ד יש כו'. אבל הכא כל חד וחד אמרי' אימא דידיה אתרמי וליכא למגזר דלמא מייבם ברישא דאפי' מייבם אימור דידיה אתרמי ושפיר עבד ומשום מ"ד אין זיקה צ"ל כן עכ"ל גליון בת"י. ועי' בזה בפ"ד אחים: