1
בתד"ה לא אסרו כו' ועוד מדפשיט מינה אשת אחי האם מן האם כו' עכ"ל דליכא למימר דאשת אחי האם מן האם נמי לאו מה"ט דכל שבנקבה ערוה בזכר גזרו על אשתו אלא בסברת האבעיין דל"ש דכולהו ומשום אשת דודו קרי להו ולא נקט דכל שבנקבה כו' אלא לסימן בעלמא דאם כן לא תיפשוט מינה אשת אחי האם מן האם דהא איכא לאוקמא בכלת בתו ולא נקט הא טעמא דכל שבנקבה ערוה וכו' אלא לסימנא בעלמא אבל אי האי טעמא דכל שבנקבה כו' טעם גמור ניחא דא"נ תוקמא לה בכלת בתו טעמא מ"מ מהאי טעמא יש לאסור נמי באשת אחי האם מן האם דבחד קדושין נמי מקרב ודו"ק: