גמרא מדאורייתא זיקה ככנוסה דמיא ומדרבנן גזרה שמא יאמרו ב' יבמות כו' גליון ת"י נראה השתא מדרבנן נמי בנולד ולבסוף ייבם אסור ר"ש שלא יתירו אשת אחיו שלא היה בעולמו ביאה השניה או חליצה פטרה לה אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו לא פטרה הצרה כדאמרי' לקמן חלץ לבעלת מאמר כו' ולהכי לא פריך מינה לר' אושעיא אלא מסיפא אבל מהר"ם כתב דבאשת אחיו שה"ב דכתיב בהדיא לא יטעו ולא יתכן הא דלא פריך לרבי אושעיא מרישא חלץ לבעלת מאמר אמאי לא נפטרה כיון שיכול אפילו לייבמה כו'. שוב נ"ל כמ"ש מהר"מ כו' מדפריך בסמוך אבל ביבם א' או חולצות כו' ואי מדרבנן אסור אם כן שפיר נקט כולה בב' יבמין ומ"מ לא היה יכול להקשות לר' אושעיא מחלץ לבעלת מאמר כו' עכ"ל ועוד האריך וזה מסכים עם מה שכתבנו בחדושים במהדורא קמא אמאי לא פריך לרבי אושעיא מדלא קתני ייבם או חלץ לבעלת ב' ע"ש ועוד יש לדקדק בשמעתין לר' אושעיא מרישא דברייתא לא הספיק לעשות בה מאמר עד שנולד לו אח דהראשונה יוצאת משום אשת אחיו שה"ב כו' אמאי לא פליג ר"ש עליה ויש ליישב ומלישנא גופא דר"ש הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה א' באיסור כו' לא תקשי לרבי אושעיא דכיון דיש לו עוד אח זיקה בכניסה לאותו אח הרי כשנולד זה בא ומצאה בהיתר כו' וק"ל: