(כב) היה עומד כו' יושב ושונה. כדברי רב רפ"ג דמגילה (כ"א.). מאמר המדרש מן אמר להם הקב"ה עד סוף הפרשה איננו מובן כלל ואין ענינו ופירושו כמתמה ומסתפק על אמרו ח"י. כי מה ענין ואפילו עושה נאמן הוא אחרי שאין זה להשלמת התנאי הנזכר. ומורה אך ההפוך. ומה זו ראיה שמביא מהכתוב לא כן עבדי משה כו'. ופירושו לדעתי על דרך אשר הורגל האדם להיות נקשר באמצעית זולתו באיזה ענין מעסקיו אשר יעשה לפעמים מאדם זולת אדם ויהיה נאות לתכלית מבוקשו ע"י ערך ויחס אשר ביניהם מצד סימנים מורגשים (דורך שריכטליכע אנצייגע) שיודיע מלפנים טרם עשות עסקיו או צרכיו ע"י זולתו. אשר לסיבת החשיבות אשר יתעצם בו יתואר בשם נאמן וישיג קנין החשיבות ההסכמי ע"י הוצאת כחותיו אל הפועל הנרגש על ידו מן המביאו לכך. ויהיה לפ"ז שעיר המאמר מן כשראה הקב"ה וכו'. כנושא ונותן עמהם שחשבו מלאכי השרת שהניח למשה מקום להתגדר על אמרו כתב לך והראה להם שאינם יודעים דרך השלמתו כאמרו ואפילו עושה נאמן הוא ר"ל שאין הפרש אם ע"י עצמו או ע"י נאמנו בבחינת היותו בשלילת הגבול. וכך הורה מלפנים ע"י הכתוב לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. וזה נאות למה שאמרו חז"ל שכינה מדברת מתוך גרונו של משה. בשם ידידי הרב השנון החכם הכולל מוה' אברהם זקהיים ז"ל: