(יח) ה' בקר שלמנו תחתיו שמתו תחתיו אבותינו במדבר. פי' רבינו בחיי שקבלו עליהם ה' עונשין הריגה בסייף ע"י בני לוי. מגפה ע"י הקב"ה. הורקת פנים ע"י המים כסוטות. חורבן בהמ"ק וזכרון לדורות. ול"נ שה' מיתות היה בהן במדבר ע"פ הקב"ה. והיינו ג"כ במגפה. בעגל ובמעשה קרח. ובשטים. ועוד ב' בתבערה שכתיב ותבער בם אש ה' ותאכל וגו'. ובקברות התאוה שכתיב ויך ה' בעם מכה רבה מאד (אבל שהיה ע"י שליח כגון הנחש ומלחמת הכנעני זה לא חשיב):
(יט) וד' צאן תחת השה. לפי שגנבו ליוסף עשינו ת' שנה משועבדים במצרים ונדמה גנבת יוסף לשה על שם שה פזורה ישראל:
(כ) אמר דוד אל תבא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי כל אלמנה כו' כצ"ל. ור"ל שאם היה בא לדון ישראל כפי משפט התורה לא היו יכולים לעמוד וז"ש ר"י בתחלת המאמר הרבה דיני מצות יש כאן ר"ל שהיו ראויים ישראל להשפט בדינם אלא בא עמהם הקב"ה שלא במשפט וחשך למטה מעוונם וכמש"ל במשל הזבוב: