1
(יד) אמר משה עתיד אני להעשות סרסור כו'. עיין רמב"ן שמפני מ"ת שהודיעו הקב"ה הוא ששאל משה מה שמו שידע שהתורה לא תנתן בשארי שמות אלא בשמו הגדול שבו היה העולם. ונראה דיליף ג"ש האי הנה אנכי בא מהא דכתיב הנה אנכי בא אליך בעב הענן במ"ת. וגם דרש הנה אני בא לומר להם בשמך לשון אנכי (אע"פ שאמרו מפי הגבורה שמעו אנכי ולא יהיה לך מ"מ ע"י משה היו):
2
(טו) שלחני אליכם. וא"ל מה שמו אותה שעה כו' כצ"ל:
3
(טז) נתברר משה על עסקיו. עיין ויק"ר פי"א ומ"ש בהגהותי בס"ד (ואם האי באותה שעה נמשך ג"כ למעלה עם מ"ת דקאמר וכמו שנראה מלשון הרמב"ן. אפשר לומר שמפני ששם אמרו בני ישראל רצוננו לראות את פני מלכנו כמ"ש בשה"ר פ"א פ"ב לכן היה צריך משה לברר להם יפה מה שמו):