(ד) העם המתים. על השוא מלעשותו כצ"ל. (וי"ל גם גי' הספר ופליגי ב' הדרשות בהא. לדרשא קמייתא שהן ממיתין עצמן לעשות שוא ולד"א הן נענשין ונהרגין על שעושין השוא):
(ה) הדבר הזה שפט עתניאל. דכתיב האי וישפוט בין ותהי עליו רוח ה' לויצא למלחמה לכן דרש ליה שאינו לשון שפיטת שררה על ישראל (ורש"י בשופטים העתיק דרשא זו בשם התנחומא על ותהי עליו רוח ה' אלא ששפט משפטן לפני ה' ומלפניו הוציא כאור משפטם (ונראה שהדרשה שדרשו בירישלמי פ"ב דתענית ה"ז ובמדרש שמואל פר' י"ג נתעטף שמואל בחלוקן של ישראל כו' עיקר הדרשא הוא על וישפוט שמואל האמור שם שאין פי' לשון משפט בין אדם לחבירו כדפרש"י שם אלא ששפט משפטן לפני ה' כדהכא שאף שלא עשו עדיין תשובה שלמה יושיעם. וכ"מ הכתובים (בשופטים ב') ויעזבו את ה' וגו' ויצר להם מאד ויקם להם שופטים וגו' ואין מזכיר שם שעשו תשובה. וכן אחר כך כתיב וגם אל שופטיהם לא שמעו כי זנו וגו'. אעפ"כ כתיב והיה ה' עם השופט כל ימי השופט כי ינחם ה' מנאקתם מפני לוחציהם ודוחקיהם: