(כג) שאדם חבר. חכם ולא נתמנה לראש. אלא חבר לשאר חכמים:
(כד) הכנסת עצמך לזירה. נראה פירושו התערבות שנים יחד לנצח אחד את חבירו (ודרש כן ערבת לרעך. ואולי דרך רמז דרש נמי לזר לשון זירה) ומזה יצא לשון זרזיר שהביא במ"ע ערך זרזיר ב' (והוא הביא מאמר ירושלמי תעניות. וליתיה שם אלא בפ"ק דר"ה) ואיתא בב"ר פרשה ע"ה אין שני זרזרים ישנים על דף אחד. ובאיכה רבה רפ"ה אדם מגדל שני זרזרים כו'. והוא ענין אחד עם אתליטין ע"ש בערכו:
(כה) א"ל הקב"ה כו' או נצחת כו'. כענין נצחוני בני (וכי"ב דרש בפסיקתא סי' ט' לשון למנצח הובא בילקוט (ישעיה מ"ג) רמז תנ"ח ע"ש):
(כו) כמ"ש בפרשת ויגש בב"ר. ע"ש דדרש ליה נמי על יהודה (ומה שכתוב כאן לשון בב"ר. משמע שכאן הוא הילמדנו):
(כז) שנקראו רעים שנאמר למען אחי ורעי וסיפיה תקעת לזר כפיך. אולי דרש כמ"ש בילקוט משלי אם ערבת אח"כ ותקעת לזר כפיך ע"ש:
(כח) שלא הרתיק. פי' שלא הכה באגרוף ודפק על פתחיהם להניח לו לכנס ועמ"כ לקמן ר"פ ל"ג ואפשר צ"ל שלא הטריח עליהם:
(כט) משל למלך כו' ב' כוסות. (ע' דב"ר פ"ג):