משום משקי' שזבו. ר' יצחק לא הוה קשי' לי' ר"י דסוחטי' אדרב יהודה דכלכלה משום דמצי סבר כמ"ד ר"פ חביו' קמ"ג ע"ב מודה ר"י בזיתים וענבים וביצים דומי' לזיתי' וענבי' כמ"ש תוס' שם ד"ה הלכה וכו'. אך ר' יוחנן ס"ל דר"י פליג אפי' בזיתי' וענבי' אלא שהוא הכריע הלכה כר"י בשאר פירות וכו' משו"ה קשי' לי' דר"י אדר"י:
פירא אוכלא וכו' נראה כדאמר ואף ר"י סבר משום משקין שזבו ר"ל דלית לי' הך דחי' אלא שפיר יש לדמות ביצה למשקי' שזבו. אבל גזירו' פירות הנושרי' נמי אית לי'. אך ס"ל כמו"ש פני יהושע דכל מ"ש תוס' דבאילן העומד בחצר ויש לו עורבי' ועומד ומצפה נמי מתי יפלו לא שייך בהו מוקצה זה הכל לר"ש אבל לר' יהודה לעולם כל פירות הנושרי' אסורי' משום מוקצה ולעולם לא גזרו משום יעלה ויתלוש וא"כ לר' יהודה א"א לפרש משום נושרי' וע"כ משום משקי' שזבו דלית בהו מוקצה שגם בין השמשות הי' יכול לאכול הפירו' עם המשקי' שבתוכו. ומיושב קו' מהרש"א דכד מחליף שיטת סוחטי' לא קשי' דרבנן אדרבנן די"ל דלדדהו י"ל טעמא משום פירות הנושרי' דרבנן היינו ר"ש דלית לי' מוקצה בעומד ומצפה והוצרך ליגזור משום שמא יעלה ויתלוש וביצה בכלל וק"ל. ומכאן יש להבין דמה דאמר ר' יהודה בשבת כ"ט ע"א לא יקוב וכו' ור"י מתיר ומפרש' בפסחי' י"א ע"א משום חומרא דשבת מבדיל בדול צ"ל ה"ה י"ט דחמיר לאינשי שם שבתות ועיין גיטין נ"ד ע"א באתרי' דר' יהודה וכו' ע"ש וה"נ י"ט חמיר כשבת לכל הפחות ומשו"ה רמי ר' יוחנן וק"ל: