אין אופין פת עבה וכו' סוגי' דהא שמעתא צ"ע לכאורה דשאיל כמה פת עבה שהתירו ב"ה ויהיב ר"ה שיעור טפח. והקשו על האי שיעורא שאין ללמוד מלחם הפני'. אבל מ"מ מ"ט הדר בי' מהאי אוקימתא פשיטה ונימא דאה"נ ב"ה מתיר לגמרי בלי שום שיעור וא"צ ללמוד מלחם הפנים אלא בכל ענין שרי. ועכצ"ל דפשוט וברור להש"ס דא"א להתיר בפסח פת עבה כמה דבעי ואי ס"ד דלעניין חימוץ בפסח פליגי איך סתים ב"ה ומתיר פת עבה סתם ולא יהיב שיעורא וכשבא ר"ה לתרץ דב"ה סמוך עצמו אשיעור המפורש בלחם הפנים. דחי רב יוסף איך ללמוד מזריזי' וכו' ונמצא ב"ה התירו סתם פת עבה וזה א"א בשום פנים וע"כ הדר בי' מהאי אוקמתא לגמרי ומוקי לי' בסתם י"ט כן צ"ל וא"כ מוכח דלמסקנא אסור לאפות פת עבה בפסח וכהרי"ו ומג"א סי' ת"ס סק"ד כ' דרוב הפוסקי' לא הביאו דין זה ע"ש מיהו צ"ע קצת איך תנא האי תנא פת עבה בפסח הואיל ובפסח הוה קאי ואיך לא חשש שיטעו העולם ויסברו שהתיר פת עבה בי"ט של פסח ונמצא מכשילם באיסו' חמץ אלא ה"ל למימר פת מרובה או ה"ל למימר בי"ט ולא בפסח אע"כ משמע קצת דלמסקנא באמת מותר לאפות פת עבה בפסח וכמג"א דלא כרי"ו וצ"ע:
מהו לעשן וכו' דברי תוס' ד"ה ע"ג חרס מגומגמי' מאוד ובירושלמי ליתא כמ"ש תוס' בשמו וכמ"ש גם פ"י כללא הוא דלא אמרי' מתוך אלא במלאכה השייך באוכל נפש עצמו חוץ מהוצאה והבערה דאע"ג דלא שייך באוכל נפש עצמו אלא מכשירי נינהו מ"מ אמרי' בהו מתוך מדכתי' ביום השבת לדיוקי הא בי"ט שרי מטעם מתוך. נמצא בהבערה שייך מתוך ולא בכיבוי. ואפילו בהבערה דאמרי' מתוך היינו אי שוה לכל נפש דאל"ה לא אמרינן מתוך. עוד נאמר בעישון פירות אי שוה לכל נפש מותר אפי' לכבות דהפרי בעצמו צריך לאכילה ולא בעי מתוך. ואי אינו שוה לכל נפש אפילו הבערה אסור דלא אמרינן מתוך מה שאינו שוה לכל נפש. ואמנם רבי יהודה ס"ל דגם לפירות בעינן מתוך לכן כיבוי אסור והבערה מותר. והן הן דברי הירושלמי ומ"ש תוספות דתליא אי הבערה לחלק יוצאת ליתא בירושלמי שלפנינו ואי איתא אי אפשר לפרש אלא אי לא אתי' חלוק מלאכו' מהבערה אלא ממחללי' מות ימות וא"כ ידעי' דאין חלוק מלאכו' לי"ט מדלא כתי' חילוק מלאכו' אלא בחיוב מיתה ואייתר ביום השבת דהבערה לומר דיוקא דבי"ט נימא מתוך בהבערה אבל לא תלי' דוקא כמ"ד ללאו יוצאת אלא למ"ד דלא נפקא לן חילוק מלאכו' מלא תבערו יהי' לאו או מיתה עיי' ברש"י במס' מכות בסוגי' יש חורש תלם א':
מתוך הדברים למדנו מ"ש פני יהושע פ' כירה בסוגי' דחמי טברי' הותר לשתיית טובאק בי"ט כיון שהוא לבריאת הגוף הל' שוה לכל נפש ולא דמי למיגמר י"ל תינח לאיסור הבערה שבו מהני מתוך וכיון שהוא לבריאת הגוף ה"ל שוה לכל נפש אך איסור כיבוי שבו דלא מהני מתוך כיון שאין כיבוי נעשה באוכל נפש עצמו להיכן אזל ומג"א כ' בשם כה"ג דשותה טוטין ה"ל מכבה ומבעיר ע"ש ע"כ שומר נפשו ירחק ממנו בי"ט וכבר צווח בספר קרבן נתנאל ע"ש: