1
מולח אדם כמה חתיכות. לענ"ד יש לפרש דאלעיל קאי אע"ג דלא התירו אלא לצלי מ"מ מערים ומולח כמה חתיכות לצלי וממילא נופל מלח הרבה על העור ורב אדא בר אהבה מלח אותן חתיכות הרבה מלח אותן גרמי גרמי א' בצד זו וא' בצד זו כדי שתהיה כל העור ממולח ודין זה איתא להדיא בירושלמי ופסקו רמב"ם ומשו"ה לא הוצרך תו לאתויי הא דרב אדא וק"ל:
2
התירו סופן משום תחלתן עתו"ס עירובין מ"ד ע"ב ד"ה כל היוצאים וכו'. ותוס' ר"ה כ"ג ע"ב ד"ה שיהו וכו' ע"ש: