הא ר"א אמר כל כו' הא אינו יודע כל עיקר פטור פי' אפילו מחטאת אחת מן מה דרב תני מתניתין ופתר לה איזהו שאינו יודע עיקר שבת קטן שנשבה כו' הדא אמרה הוא הדא הוא הדא פי' דבש"ס דילן מוקמי רב ושמואל. בתינוק שנשבה ואילו בירושלמי נקטינן. קטן שנשבה משום דתינוק וקטן ב' ענינים הן דקטן יש לו ג' מדרגות בכמה דוכתי' עי' ירושלמי פ' חלון. ותינוק נקרא כשלא הגיע עדיין למדרגת קטן והוא עדיין יונק ובשביל זה נקרא תינוק על שם שמיניק וכדאמרינן בעלמא תינוק יונק משדי אמו ולא גרסינן בעלמא קטן יונק משדי אמו והפרש גדול בין תינוק לקטן דתינוק שנשבה לא היתה ידועה מעולם ואילו קטן שנשבה הוי הכיר ולבסוף כו' ושלש מדריגות בדבר תינוק שנשבה נקרא אינו יודע כל עיקר מעולם וקטן שנשבה הוי הכיר ולבסוף כו' וגדול שנשבה נקרא היודע עיקר שבת אך אינו יודע שהיום שבת. וכדאיתא בסוף הסוגיא גדול שנשבה מונה ששה ימים ומשמר אחד. אלמא דיודע עיקר שבת אך אינו יודע אם שבת היום. ועפ"ז יתבאר הסוגיא יפה הכא ולקמן בסוף הסוגיא דר"א תני מתניתן ופתרי לה איזהו שאינו יודע עיקר שבת קטן שנשבה וקטן שנשבה הרי בכלל כמתניתן כל וכו' ומפרש למה מתניתן כל וכו' לאינו יודע שהוא קטן אלמא דס"ל דאינו יודע הוי כמו קטן ואינו הפרש בין ההיא דתני רבי כל שאינו יודע למתניתן דתנינן כל וכו' דהא פתר למתניתין כל כו' ג"כ לאינו יודע והוא קטן אלמא דשאינו יודע דהוא קטן כמתניתן כל כו' ואין חילוק כלל. הא אר"י. כל שאינו יודע. הא אינו יודע וכו' חייב פי' דכיון דהיה לו פ"א ידיעה ואף שאח"כ לא ידע כל עיקר חייב על כל או"א מן מה דמר ר"ש ר"א בשם ר"י בר"י כל הדא הילכתא כר"א ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה הוא הדא הוא הדא פי' דמוקי מתניתין דידן כר"א בכריתות דף ט"ז אבל לר"ע אינו חייב אלא אחת ור"א יליף מנדה ולא מאחת מהנה דנפ"מ בין אם ילפינן מאחת מהנה. בין אם ילפינן מנדה. דמאחת מהנה כיון דקראי סתרי אהדדי פעמים אחת שהיא הנה פעמים הנה שהיא אחת. ע"כ דלקולא ולחומרא לחומרא גמרינן וע"כ תנינן דהנה שהיא אחת על מדריגה היותר קטנה בשאינו יודע כל עיקר אבל אינו יודע כו' חייב על כאו"א. אבל כשילפינן מנדה ע"כ בשאינו יודע ל"ה נדה כל עיקר אינו חייב גם בנדה אלא אחת. אפילו אם היתה לו ידיעה מתחלה וכיון דמתניתין אתיא כר"א ע"כ הוא הדא הוא הדא. ופטור אפילו במדריגה הבינונית אלא בגדול שנשבה דהיא מדריגה היותר גדולה דיודע גם עכשיו עיקר שבת אלא אינו יודע אם שבת היום אז חייב על כל שבת ושבת ומזה יתבאר לנו סוף הסוגיא דבעי שם אם ר' אלעזר סבירא ליה האי אחת מהנה. ומביא ראיה דלא סבירא ליה. מדתנינן דר"א אינו מחייב על כל שבת אלא דווקא בגדול שנשבה. ואי דיליף מאחת מהנה אפילו קטן שנשבה צריך להיות חייב. לאוקמי הנה שהיא אחת על המדריגה שהיא יותר קטנה באינו יודע כל עיקר משום דלחומרא ילפינן ועי' בזה ותמצא טעם: