תני בשם ר' יהודא כתב ב' אותיות שוים והם שם חייב כגון. שש. תת. גג. רר. חח. ורבנן אמרי ב' אותיות בכ"מ פי' דרבנן דברייתא לא מסקי כמו במתניתין בין משם אחד בין בשני שמות וסבירא להו דווקא בב' שמות אבל בב' אותיות שוין לא ועל זה קאמר קולא וחומרא על דר' יהודא וקולא וחומרא על דרבנן. קלת על דר' יהודא קיצור לשון הוא וכונה קולא וחומרא על דר"י כתב ב' אותיות שוין כו' בזה מצינו חומרא לר"י קלת על דרבנן. ר"ל דקולא וחומרא לרבנן. בב' אותיות מ"מ בזה הוי חומרא לרבנן וקיצור לשון הוא:
מחלפי' שיטתי' דר' יהודא דתני יכול עד שיכתוב כל השם עד שיארוג כל הבגד עד שיעשה את כל הנפה כו' עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת. והכא הוא אומר השובט והמקטקט כו' מפני שהוא כמיישב בידו וקשיא מר"י דארג חוט אחד על האי דר"י משובט ומקטקט דל"ל הטעם מפני שהוא מיישב הא במלאכה שכיוצא בה מתקיימת חייב ואפילו אינו על הארוג ולדידי' משכח"ל דווקא על הארוג ודו"ק: