תני ר"מ פוטר אם הי' מסייע אף ר"מ מודה. ולא נחלקו ר"מ וחכמים אלא בשאינו מסייע ולא נקשר לצד הקרון רק להרגילו בהילוך. ע"ז מפרש ר"י טעמא דרבנן למה אסור כיון שאינו מסייע ומפרש הטעם מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה פי' כשזה מתעצל השני דוחף להקרון אע"פ שנקשר לאו משום סיוע. רב אמר מפני שנושאין את החבל שבינתיים פי' הסוס נקשר להקרון בחבל והבקר נקשר ג"כ להקרון נמצא דהחבל הנקשר מהסוס להקרון נישא ע"י שניהם. ע"ז בעי ר' ירמי' באם הי' נקשר בשערן ר"ל דהסוס נקשר להקרון בלא תבל רק בהשער והאיך הדין בין לרב בין לר"י ע"ז פשיט הגמ' דבמה אנן קיימין אם בשקשרו בשערו ר"ל בלא חבל רק בשער לחוד לכ"ע מותר בין לרב בין לר' יוחנן לר"י פשיטא דמותר כיון דאם דחיף להקרון כאיב ליה בשקשור בשערו פשיטא דמותר ואפילו לרב ג"כ מותר דבזה אין שייך למימר השערות נישאות ע"י שניהם וכי זה אסור כך אנו אומרין אסור להרכיב בהמה ע"ג חבירתה בתמי' דהא אינו אסור רק כששניהם נושאים משא אבל בהמה אחת מותר לשאת השני' וא"כ מה איכפת לן מה שנושאת שערות דחבירתה ואם בשקשרו החבל בשערו נאמר מפני שנושאים התבל שבינתים פי' דבזה פשיטא דלא שייך הטעם דר"י מפני שזה נושא עצלותו של זה משום דכאיב ליה כנ"ל [וכ"כ הר"ש ז"ל דכאיב לי' כשידחוף בשקשור בשערו] ונאמר רק טעם אחד מפני שנושאים החבל שבינתיים. כך השיב הגמ' על איבעיא דר' ירמי' ומביא הגמ' דכן תני ר' יונה כשקשור החבל בשערו ליכא רק טעמא דרב ולא טעמא דר"י כדמסיק ואזיל: