א"ר יידן בר משה דברי חכמים אדם נוטל מעה אחת מפיטמא של קישות מעה אחת מפיטמא של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון. כן מגי' בשנו"א ז"ל ור"ל דקישות ואבטיח לא הוו כלאים זב"ז וע"כ כשזורע אח"כ המלפפון עם קישות או עם אבטיח איני כלאים זב"ז ור"י ס"ל דעיקרו כלאים דנוטל פיטמא מאבטיח ופיטמא מתפוח מאילן ועי"ז נעשה מלפפון ונמצא דכשזורע אחר כך מלפפון עם קישות או אפילו עם אבטיח נעשה כלאים זב"ז דכך מותר לזרוע ביחידי פיטמא מזה ופיטמא ממין אחר משא"כ לזרוע מלפפון עם אבטיח או עם קישות הוי כלאים. ושאל הגמ' אבטיח וקישות מה אמר בה ר"י דילמא ס"ל לר"י דאפילו לדברי הת"ק דהוי מפיטמא של קישות ומפיטמא דאבטיח נמי הוי עיקרו כלאים דקישות ואבטיח גיפייהו הוו כלאים זב"ז אך דקושטא דמילתא קאמר דבא מפיטמא דאבטיח ותפוח אבל אין ה"נ אם היה בא מקישות ואבטיח או דילמא דווקא קאמר דלא הוי עיקרו כלאים רק משום דבא מאבטיח ותפוח אבל מקישות ואבטיח לא הוי כלאים וקאמר נשמעינ' מן הדא הקישואין והאבטיחין והמלפפונות אינן כלאים זב"ז ר"י אומר כלאים וקס"ד דאפילו קישות והאבטיחין לחוד בלא מלפפות הוי ג"כ כלאים לר"י ומדחה דנאמר הקישואין ומלפפין האבטיחין ומלפפין דאינן כלאים לת"ק ע"ז פליג ר"י וס"ל דהוי כלאים אבל הקישואין והאבטיחין אינן כלאים אפילו לר"י לפ"ז הקישואין והאבטיחין צריכה ר"ל דנשאר איבעיא דלא איפשיטא כן מבואר בשנו"א ז"ל: