ומאי כי תהיה כי תבעל. קשיא לי דילמא קרא הוי' קאמר ולמצרי ואדומי איכא למימר לר' ישבב דאמר אפילו חייבי עשה קאמר ולשון קצרה הוא דהא איכא נמי תנא דר"ע [דאמר דוקא בח"ל דשאר] דמצי מוקי לה בחייבי לאוין בלאו דשאר.
לאפוקי מצרי שני שאין זרעו פסול דכתיב וכו'. פי' שאין זרעו פסול אפי' לכהונה מדר' יוחנן דאמר הכי לקמן בפ' הערל (יבמות דף ע"ז) ור' יוחנן הוא דמתרץ לה לטעמי' וא"ת הא תינח לר' יוחנן אלא לריש לקיש קשיא ברייתא איכא למימר ריש לקיש מתרץ הכי ר' יוסי סבר כל שזרעו כפגום שבהם כגון כהן גדול באלמנה פוסל לאפוקי מצרי שני שזרעו כשר לקהל וה"ה לעמוני ומואבי שזרעו כמוהו שפוסל ואתא רשב"ג למימר אף מאותן שזרעו פסול כפגום שבהם אינן פוסלין אלא אותן שכל זרעו פסול לאפוקי גר עמוני ומואבי שבנותיהן אינן כפגום שבהן שהן מותרות לבא בקהל ישראל נמצאת ביאתן מכשרת מקצת זרעם לקהל לפיכך אינן פוסלות אפילו לכהונה.