והא דאקשינן והא גבי ערוה לא גזרינן.פי' ערוה שהיא איסור מצוה לא גזרינן. ופריק ערוה מגמר גמירי לה דמשום ערוה הוא אבל צרות דר' שמעון לא גמירי ואמרי משום איסור מצוה דאית בה הוא וזהו הפירוש הנכון ולא כך פירש"י ז"ל.
מתניתין: בית שמאי אומרים אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה. פירשו בגמרא משום דמאמר לב"ש קונה קנין גמור והקשו בתוספות ודילמא טעמייהו דבית שמאי משום דקסברי מותר לבטל מצות יבמין מן התורה וכן נמי דבר תורה אין זיקה ונראית צרתה במאמר אתא דרבנן ומבטל דרבנן ולדידי לא קשיא דמתניתין כיון דקתני והלזו תצא משום אחות אשה בלא חליצה משמע ואם מאמר אינו קונה קנין גמור האיך יוצאה וא"ת ה"ק יכנוס את אשתו כיון שעשה בה מאמר ותצא הלזו משום אחות אשה הא לא קתני הכי.
אלא הא קשיא, ודילמא טעמא דבית שמאי כדר' שמעון דאמר יש זיקה וזיקה ככנוסה ד מיא ביבם אחד לפיכך שנינו אשתו עמו והלזו תצא ובשני יבמין זיקה לאו ככנוסה דמיא ולפיכך שנו משנת ארבעה אחין וא"ת אם כן מאמר לב"ש למה לי להודיעך כחן דב"ה הא לאו קושיא היא דלא ניחא להו לרבנן בגמרא למיתלי הך סברא אלא בר"ש דא"כ לישמעינן ב"ש התירא באשת אחיו שלא היה בעולמו כדאשמעינן ר' שמעון וכל שכן דלמסקנא דהתם ר"ש גופיה לית ליה זיקה ככנוסה ולא תלינן בוקי סריקי בב"ש ועוד נמי לא ניחא ליה למימר דמתניתין דב"ש תני מאמר להודיעך כחן דב"ה דכח דהתירא דידהו הוה עדיף אבל בירושלמי אמרו מאמר דב"ש כזיקת ר"ש.
גמרא למיעוטי הך דר' יהושע דלא עבדינן כותי' אלא או כר"ג או כר' אליעזר. איכא למידק והא טעמא דר"ג משום דאין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין וב"ה אמרו אם קדמו וכנסו יוציאו ואיכא למימר דנקט ר"ג לדברי האומר קל היה להם לב"ה בדבר זה ואע"ג דקתני יקיימו אין לכתחילה לא דילמא לאו דוקא.
והאי תירוצא לאו דווקא אלא הא דאמרינן או כר"ג מדיוקא דהא מתניתין קאמר כלומר דמתניתין קתני זו היא למעוטי הך דר' יהושע דלא אמרינן אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו הילכך דינא אחרינא הוא או כר"ג או כרבי אליעזר ומיהו ממתניתין אחריתי שמעת לן דב"ה לא כר"ג סבירא להו ואנן מדיוקא דהא מתניתין קאמרינן.