הא דתניא בודקין עדי נשים בדרישה ובחקירה. יש מפרשין דהא נמי קודם שהוחזקו, מ"מ כר"ע קי"ל דאמר אין בודקין, וכך פסקו הגאונים ז"ל.
ואוקימנא לפלוגתייהו בדר' חנינא ומר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמי. וקשיא לי וכי מאחר דאיכא דיני נפשות שאין הדין שיהא נאמן למה האמינוהו משום דיני ממונות שבו וכי מקילין על דיני נפשות משום דיני ממונות, ועוד ארוסה מאי איכא למימר דהא ליכא כתובה למשקל.
ואיכא למימר דהכי קאמר, כיון דתקינו רבנן בכל דיני ממונות שאין בהן דרישה וחקירה והדין נותן שתגבה האשה הזו כתובתה על פיהם, אי אפשר שלא להאמין אותם על נשואין שלה דבעי' לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי הילכך איתא לתקנתא דרבנן בכל האי דינא ואי איפשר נמי להחמיר בארוסה יותר מנשואה דא"כ שויתינהו למילי דרבנן כחוכא אי נמי הכי קאמר מן התורה כל הדינין שבתורה בדרישה ובחקירה שכולן בכלל והשתא דתיקון רבנן שלא לידרוש בדיני ממונות עדי נשים דומה למי דומה לדיני ממונות דמי שאין בהן דיני נפשות השתא כלל ויש בהן ממון לפעמים ברובן ומר סבר כיון דשרי' אשת איש דבעלמא אתי לדון דיני נפשות כדיני נפשית דמי ואין מקילין בהן משום ממון שלו, כנ"ל.
ואע"ג דגבי כתובה ליכא משום נעילת דלת שיותר משהאיש רוצה לישא אשה היא רוצה להנשא לא פלוג רבנן בדיני ממונות ואע"ג דבדיני קנסות בעי' דרישה וחקירה הנהו לאו בכלל דיני ממונות נינהו ולא תיקון בהו רבנן מידי, אלא רחמנא קנסינהו ואדינא דרחמנא מוקמינן להו ולא מוספינן אקנסי אבל בשאר כל דיני ממונות לא פלוג רבנן. ועוד דהא חששו משום חינא.
וה"ה לעידי גירושין ולכל דיני גיטין וקדושין שאין צריכין דרישה וחקירה וישנן בבית דין הדיוטות משום האי טעמא גופי' כדי שלא תנעל דלת כדמפורש בדוכתא בסנהדרין (דף ב' ודף ל"ב) וכדאמרינן בפרק המגרש (גיטין דף פ"ח) אביי אשכחי' לרב יוסף דהוה מעשה אגיטי ואמר לי' והא הדיוטות אנן וכו'. ומיהו משמע דלר' טרפון דבעי דרישה וחקירה כיון דקא שריא אשת איש לעלמא אף מומחין נמי בעי' וכי מעשינן אגיטין ודיינינן בעדי מיתה משום דקי"ל כר"ע הוא א"נ עידי גירושין שכיחי ועברינן שליחותייהו עדות מיתה לא שכיחי לר' טרפון.
ירושלמי (טז,ז), כתוב בהלכות רבינו ז"ל, מצאו כתוב בשטר איש פלוני מת איש פלוני נהרג ר' ירמיה אומר משיאין את אשתו ר' בון בר כהנא אמר אין משיאין את אשתו מתני' מסייעא לדין מתני' מסייעא לדין וכו' ולא פסק בה רבינו ז"ל כלום. אבל במס' גיטין בפ' מי שאחזו (גיטין דף ע"א) כתב הא דתניא כשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין למשאות ולמתנות ולעדיות ואמר רב ששת בעדות אשה דאקילו בה רבנן אבל בעדיות דעלמא לא דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם אלמא בכל עדות אשה אפי' מפי כתבם וחזינן בה פלוגתא איכא מאן דאמר דוקא היכא דמקויים אבל אין עדים מצויין לקיימו אין משיאין ואיכא מאן דאמר אע"ג דאין עדים מצויין לקיימו דכיון דקיום שטרות דרבנן כדמפורש בריש מסכ' גיטין (דף ג') בעדות אשה לא תקון רבנן דלא מיבעיא אחמורי דלא מחמרי בה אדאורייתא אלא אפי' קולא נמי מקילין בה טפי מדאורייתא דהא תלמוד מפי כתבם גופי' רחמנא פסלי' ואעפ"כ משיאין והוחזקו משיאין על פי עבד על פי שפחה, אלמא אפילו עד א' כשר לא בעי', ולא דמי לגט דבעי' בפני נכתב ובפני נחתם, דהכא איתתא דייקא טפי ומינסבה ומילתא עבידא לאגלויי והדין סברא עדיפא טפי הלכך אפי' בעד א' מפי כתבו שאינו מקויים משיאין.
Loading...
122b
1