1
(יח) הה"ד שוחט השור מכה איש. מפרש בתנחומא שוחט השור נחשב לו כהורג נפש כדכתיב כאן דם יחשב לאיש ההוא דם שפך [וכ"ה בערוך ע' גזל בשם הויק"ר ומסיים שם גם אידך קרא לטרף טרף כאדם אכל]:
2
(יט) ר"א שאל לר"ח כו'. פסיקתא דעשרת הדברות בסופה:
3
(כ) או השניה א"ל השניה א"ל ולמה א"ל מצינו כו' כ"ה שם ובילקוט משלי ו' כצ"ל [ועיין שוח"ט מז' כ"ז]:
4
(כא) והיו ישראל נוהגין כו' ואומרים הם מקריבין לו והורגן. והיה חלול ה' בדבר ולכן מביא הא דר"א ור"ח לכאן: