1
מהר"ם
לעניותי לא נראה כן מפי' רש"י שהוא פירשה כשהפועל והשכיר יום הוא אבל שהרי נתן טעם הואיל ובידו הוא וליכא פסידא כולי האי ואי כשבעל שדה אבל מאי הואיל ובידו הוא אלא ע"כ השכיר יום הוא אבל ולפי ששנה למעלה ואם היה האבל מוחכר או מושכר אצל אחרים למהלך חדש או חדשים הרי אלו יעשו הן עצמן ולא יפסידו כל שכרן קמ"ל דשכיר יום שהוא אבל הואיל ובידו הוא וליכא פסידא כולי האי אסור ומיהו לאו היינו סיפא דהיתה מלאכת אחרים בידו בין בקיבולת בין שאינה קיבולת לא יעשה דהכא אפילו בעיר אחרת שאין יודעין בפועל ובשכיר שהוא אבל אפ"ה לא יעשה קמ"ל: