כי בסכות הושבתי את בני ישראל. כשחנו מול הר סיני ישבו בסוכות, שזהו בהוציאי אותם מארץ מצרים כמו בדברים (כט) ברית ה' וגו' אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים ובשמות (ג) בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה, ואינו דומה לנאמר אצל המן (שמות ט״ז:ל״ב) אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים ששם פרט במדבר. ומעמד הר סיני ארך ז' ימים כמו שאמרו במסכת יומא (ד) לדעה אחת, וביום השביעי אמר (דברים ה׳:כ״ז) שובו לכם לאהליכם שהתיר להם לחזור לאהלים, וכנגד ז' ימים אלה צוה בסכת תשבו שבעת ימים. והטעם שהושיבם בסוכות מול הר סיני, כדי שעל ידי שישבו בדירות ארעי יהיו פתוחים לקבל את התורה.
(תוספת חיבה) ובמסכת סוכה (יא) אמר רבי עקיבא סוכות ממש עשו להם עכ"ל, ובמסכת יומא שם סבר כדעת האומר בשביעי ניתנה תורה. ובתורת כהנים ועוד מקורות הגרסה היא הפוכה ורבי עקיבא סבר ענני כבוד היו, ומכל מקום מודה שגם ישבו בסוכות ממש, כי מה ענין סכך לענני כבוד, ועוד שישבו בענני כבוד מ' שנה ומהן י"ט שנה במקום אחד בקדש ברנע ואינו ענין לדירת ארעי. ובכד הקמח פרש שסוכות ממש הן הנגלה וענני כבוד הם הנסתר, ולפי זה אפשר שבני ישראל לא הרגישו בעננים כלל ולכן הזכירתם התורה רק ברמז (דברים כ״ט:ד׳) ונעלך לא בלתה מעל רגליך. והנה אין להביא ראיה שלא ישבו בסוכות ממש במדבר ממה שבכל מקום נאמר אהלים ולא סוכות, כמו בשמות (לג) איש פתח אהלו וכהנה רבות, כי אהל פרושו מקום דירה כמו בדברים (טז) ופנית בבקר והלכת לאהליך וכן תרגם אונקלוס משכנא בכל מקום ולאו דוקא של יריעות, וסימנו (במדבר כ״ד:ה׳) מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל. אבל כיון שאמר שובו לכם לאהליכם אם כן במה ישבו קודם לכן, אלא מקודם בסוכות ואחר כך באהלים. ובמסכת מועד קטן (טו) פרשו שהיו אסורים בנשותיהם ואחר כך התיר להם, וכן בויקרא (יד) וישב מחוץ לאהלו שהיה אסור באשתו, והא בהא תליא כי על ידי שיהיה מחוץ לאהלו לא יבוא אל אשתו. ולפי זה אצל הר סיני הנשים נשארו באהלים והגברים ישבו בסוכות, ולכן נשים פטורות מסוכה ועיין במסכת סוכה (כח) ובתוספות במסכת מגילה (ד). וזהו שאמר בשמות (יט) אל תגשו אל אשה שלא התקרבו אלו אל אלו, ועיין בני בנים חלק ב' סימן י"ג.