ולא יכל יוסף להתאפק. כשיהודה אמר שאם ייתפש בנימין ומת יעקב, נבהל יוסף מזה שכמעט גרם למות אביו וכמו שאמר העוד אבי חי. פרוש אחר, ולא יכל יוסף להתאפק לנוכח מסירותו של יהודה לבנימין וגלוי האחוה כלפיו, שהרי את יוסף שנאו ובקשו להמיתו ומאז הוא בודד וגלמוד, וכמו שאמר לעיל (מא) כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי, כי למרות שעלה לגדולה לא מצא נחמה אלא בבניו ולכן קרא את מצרים בארץ עניי. ועתה בכה אני יוסף כלומר הלא אני יוסף, ולמה לא רחמתם עלי כמו שאתם מרחמים על בנימין, וזהו כי נבהלו מפניו כי פניו היו שסועות מרוב כאב והתרגשות. ועוד, עד כה דברו האחים אליו מרחוק אבל עכשיו ויגש אליו יהודה ודיבר אליו מקרוב ועדיין לא הכירו, לזה התפרץ יוסף אני יוסף והיאך אינכם מכירים אותי. ותדע, שכמו שבסיפא כשאמר העוד אבי חי לא שאל על מנת לקבל תשובה אלא התפרץ מה שהיה בלבו, כך גם ברישא כשאמר אני יוסף לא מסר מודעה לאחיו אלא התפרץ מה שהיה בלבו, ולכן אחרי שנרגע אמר להם שוב אני יוסף אחיכם.