וילך ראובן וישכב את בלהה בילגש אביו. יעקב לא כיבד את אביו ולא מיהר לבוא אליו בשכן ישראל בארץ ההוא, ולכן ראובן לא כיבד אותו, ועיין לעיל (ח) על הכתוב צא מן התבה ועל (יט) הנה נא לי שתי בנות. וזהו וישמע ישראל שהבין ולמד לקח ממעשה ראובן, ולכן מיד ויבא יעקב אל יצחק אביו. והטעם שהפסיקה התורה בויהיו בני יעקב שנים עשר וגו', לאמר שגם שאר בניו היו לומדים לזלזל באביהם, אלולי מיהר אז יעקב לבוא אל יצחק. ואף שגם מקודם כשנשתהה בסוכות ובשכם לא ביקר אצל אביו, שם לא זלזל בכיבוד אב כי פחד מעשו שהיה מצוי אצל יצחק, שהרי רק אחר כך (לו) ויקח עשן את נשיו וגו' וישב עשן בהר שעיר, והגם שכבר פיס את עשו כמו שנאמר (לג) ויפצר בן ויקח, אינו דומה רצוי של שעה אחת רחוק מאביו לרצוי בבית יצחק ששם עשו נזכר תמיד בגניבת הברכה. מה שאין כן אחרי ששילם יעקב את נדרו כנ"ל והודה שאינו עוד בסכנה מאחיו ושיכול לקיים ושבתי בשלום אל בית אבי, היה לו למהר אל אביו, וכיון שיעקב התמהמה וילך ראובן. וסימן שמקודם פחד יעקב מעשו, במה שנקרא בשם יעקב ויעקב נסע סכתה, ויבא יעקב שלם, ואילו עתה נקרא בשם ישראל ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא, וישמע ישראל.