ארורה האדמה בעבורך. אם חטא אדם הראשון אדמה מה חטאה, ועוד הרי לא חטא על אדמת העולם אלא על אדמת גן עדן, ואם מפני שהאדם נוצר מן האדמה ולכן היא אחראית עליו ונענשת בגללו, הלא נפש האדם היא שגרמה לחטא ונפש זו לא נוצרה מן האדמה. ולכן נראה שלא נתקללה האדמה כאן כלל, אלא ארורה האדמה בעבורך פרושו שבדעתך ובעיניך היא ארורה כיון שהאדם נזכר בגן עדן שאכל שם בחינם. ובישר לו הקב"ה שאדמת העולם לא תתן פירות בנקל כאדמת הגן, אלא וקוץ ודרדר תצמיח לך בדרך הטבע אם לא יעבד אותה ורק בזעת אפיך תאכל לחם, ומכל מקום יצליח לעבד אותה ושלא כקללת קין כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך. ועוד בעבורך בשבילך היא ארורה ולא עבור בהמות וחיות שאינם זוכרים את הגן וכן לא בעיני בניך שלא היו שם, עד שובך אל האדמה כי אחרי מיתתך לא יהיה מי שיספר לבני האדם אודות גן עדן ולכן לא יתגעגעו אליו. פרוש אחר, עד שובך אל האדמה היא קללת האדם וגדולה מקללת האשה, כי האיש עמל עד זקנה לפרנס את ביתו ואילו האשה עומדת מלדת בחצי ימיה. פרוש אחר, עד שובך אל האדמה ולא אחרי מיתה, רמז לגן עדן בחיי העולם הבא.