1
ורבקה אמרה. כבר אמרה, קודם וילך עשו השדה, וזהו ורבקה אמרה ולא ותאמר רבקה בוי"ו ההפוך כמו ותאמר לו אמו, ויקרא את עשו, ויאמר הנה נא, ויאמר יעקב אל רבקה, וכן פרש"י לעיל (ד) על הכתוב והאדם ידע. פרוש אחר, כבר הכינה את עצמה לכך, כמו לעיל (יח) וה' אמר המכסה אני מאברהם שמראש התכוון לבשר לו על הפיכת סדום וכן (מד) ויוסף אמר לאשר על ביתו שמראש תכנן לרדוף אחרי אחיו ולתפשם, וכאן ורבקה אמרה מראש לשלוח את יעקב במסוה של עשו. כי יצחק החליט מזמן לברך את עשו בבוא העת, ולא הסתיר כוונתו מרבקה והוא בדעתו והיא בדעתה וכמו שנחלקו באהבת הבנים ובפרוש הנבואה. ומאז זממה רבקה שיעקב יגנוב את הברכה, ותדע, שצותה לקחת שני גדיי עזים ולא אחד בלבד, עוד בטרם אמר יעקב אולי ימשני אבי, כי כבר תכננה שיספיקו שני העורות לכסות את שתי ידיו.