1
עצם מעצמי ובשר מבשרי. ולכן אסורה גם היא לאכול מן העץ ועיין ברמב"ן. אבל מלשון ויצן ה' וגו' לאמר אין ראיה שהאדם נצטוה לאמר לאשתו, כי לאמר משמש כנקודותיים כמו אצל הדגים ויברך אתם אלקים לאמר ששם אין אמירה ושמיעה לדגים, וכן בשמות (כה) וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל משמש כנקודותיים וכהנה רבות. והאם נלמד גם ממה שנאמר על האדם לאמר ולא אל האדם או את האדם, עיין במדרש שכל טוב בבראשית (כח) על הפסוק ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען ובתורה תמימה שם. אבל הבהמות והחיות לא היו כלולות באיסור האכילה מעץ הדעת, כיון שגופן לא הוכשר להישפע ממנו, וכמו שאמרו באבות דרבי נתן (א) אמר הנחש הריני אוכל ממנו ואיני מת עכ"ל. לזאת יקרא אשה הוא המשך קריאת שמות לכל היצורים על ידי האדם, והתורה כתבה את שם האשה ולא את השמות שקרא לשאר.