האף תספה צדיק עם רשע. בקש להציל את הצדיקים, וכן אמר חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, ותדע שאמר השפט כל הארץ לא יעשה משפט ומשפט ייקרא להציל את הצדיקים ולהשמיד את הרשעים, מה שאין כן להציל את כולם שאינו אלא רחמים. אבל קשה כי אמר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם, מכאן שביקש להציל גם את הרשעים, וכן הקב"ה אמר ונשאתי לכל המקום בעבורם ואברהם המשיך התשחית בחמשה את כל העיר. ונראה שרשע שהזכיר אברהם אינו רשע גמור אלא רשע לעומת צדיק, כמו בדברים (כה) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע. וטען אברהם שאינם רשעים גמורים אלא בינונים, והוכיח כן מחמשים צדיקם בתוך העיר כי לא יתכן שיימצאו חמישים אם אין בה זכות ולכן הם ראיה שאין העיר רעה כל כך, וגם יש בכוחם להחזיר את השאר בתשובה. ושאל עד עשרה צדיקים כי הם צבור בצמצום, מה שאין כן פחות מעשרה אינם אלא יחידים ואינם ראיה לעיר כי תמיד יש יוצאים מן הכלל, וגם אין בכוחם להשפיע על הרבים.