1
למה זה צחקה שרה לאמר. לעיל נאמר (יז) ויפל אברהם על פניו ויצחק ולא נאמר לאמר, כי שם צחק ממש, ואחר כך ויאמר בלבו שחשב הלבן מאה שנה יולד וגו', ושוב אמר בפיו ויאמר וגו' לו ישמעאל יחיה לפניך. וכיון שאברהם לא הסתיר ספקו לא היה בו חטא ולא הקפיד בו הקב"ה כפי שהקפיד בשרה, כי במה שהסתירה צחוקה הראתה שלא האמינה כלל, וכאדם הסובר שאין תשובה לשאלתו ולכן אינו שואל כי מה תועיל השאלה. בדומה לזה נאמר בויקרא (יט) לא תשנא את אחיך בלבבך כי אסור לחשוב שחטא נגדך במזיד ושעל כן אין לך מה לדבר אתו, אלא הוכח תוכיח את עמיתך, וזהו ולא תשא עליו חטא פי' אל תאמר עליו שחטא וכמו במלכים־ב (ט) נשא עליו את המשא.