1
כאשר הקריב לבוא מצרימה. אז ויאמר אל שרי, ולא אמר לה קודם כדי שלא להבהילה בדרך. הנה נא ידעתי, נא הוא לשון עכשיו וגם לשון בקשה, מלמד ששרה היתה ענוה ולא הודתה ביפיה עד לאותה שעה, עד שאמר לה אברהם במטותא מינך תכירי כי אשה יפת מראה את ואנחנו בסכנה.
2
(תוספת חיבה) בבראשית רבה (נח) דרשו על שרה בת כ' כבת ז' ליופי עכ"ל פי' כמו שבת ז' אינה שמה לב ליופיה כך שרה כבת כ' לא שמה לב ליופיה, ולכן הוצרך אברהם לאמר לה כי אשה יפת מראה את. ועוד דרשו בת ק' כבת כ' לחטא עכ"ל פי' אף על פי שבן מאה עובר ובטל מן העולם כמו שאמרו באבות (ה), שרה כבת ק' היתה דואגת ומקפדת שלא לחטוא כאילו היתה בת כ'. פרוש אחר, מה בת ז' נעשית יותר יפה אחר כך, כך שרה אחרי שהיתה בת כ' הלכה ונעשתה יותר יפה אחר כך, וזהו שאמר אברהם הנה נא ידעתי וגו'.