1
יקוו המים. יקוו פי' יתאספו המים כמו בירמיה (ג) ונקוו אליה כל הגוים, והוא משורש תקוה, כי המים מתאיידים ומתעבים וממטירים וזורמים לים וחוזר חלילה ואינם נחים וזו תקוותם וטבעם לזרום תמיד על ידי כח המשיכה. ולכן לא נאמרה הבדלה ביום ג' לעומת בימי א' ב' וד', כי המים חוזרים תמיד ליבשה, ועוד שמקום הימים משתנה כמו בישעיה (נ) הן בגערתי אחריב ים ולפעמים היבשה שוקעת ומתכסית בימים ואין כאן הבדלה. בפרקי דרבי אליעזר (א' וח') פרשו שבתחילה כיסו המים את כל העולם ואחר כך הועלו ההרים והגבעות ונעשו עמקים ונתגלגלו המים לשם ותראה היבשה. ולי נראה שבתחילה המים היו אדים וכיסו את כל העולם כשהארץ היתה חמה, עד שנתקררה ונתעבו המים וירדו גשמים, והוא מאמרם בשמות רבה (טו) הקב"ה בעט באוקיינוס והרגו שהבית שהוא מחזיק מאה חיים מחזיק אלף מתים עכ"ל.