ויבדל אלקים בין האור ובין החשך. במקום שיש אור אין חושך ולא שייך להבדיל ביניהם וכן העיר בשפתי חכמים. ולי נראה שחושך פרושו חלל והעדר חומר, כי גם החלל נברא יש מאין כי קודם בראשית אפילו מקום ואורך ורוחב לא היו קיימים וכמאמר ספר הבהיר (תו"ש כ"ג) הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו עכ"ל, וכן אמרו במדרש הגדול: ברא שי"ת שברא שש פנות בעולם מזרח מערב צפון דרום מעלה מטה עכ"ל, ובמסכת אצילות (אוצר המדרשים ח"א) מלמד שברא אלקים מקום לאור ומקום לחושך עכ"ל. ובישעיה (מה) יוצר אור ובורא חשך, כי האור נוצר יש מיש מן החומר האורי שנברא ביום הראשון אבל החושך נברא יש מאין, וכן אמרו בספר הבהיר אור שיש בו ממש כתיב ביה יצירה חושך שאין בו ממש כתיב ביה בריאה עכ"ל. וחלל נברא לפני יצירת האור והוא תוהו ובהו ורק ישעיה הזכיר האור תחילה מפני שהוא טוב, או שמא החומר האורי והחלל נבראו בבת אחת. ובזהר ורמב"ם ורמב"ן פרשו שחושך הוא אש שחורה, ונראה שהוא חלל רויי הקרנה. ולכן ויבדל פי' שבתחילה היו החומר האורי והחלל מעורבים זה בזה, והקב"ה הפעיל חוקו שהוא כוח המשיכה כדי שהחומר יצטבר לעצמו והמקומות שנתפנה החומר מהם ישארו ריקים, והצטברות זו יצרה לחץ וחום ועל ידיהם נוצרו האור הנראה והמאורות, ובהמשך נפרדו השמים מהארץ ביום ב' והים מהיבשה ביום ג', וכמו שאמרו במדרש הנעלם (תו"ש תקנ"ז) כל מה דעבד הקב"ה עבד ליה בפקודוי על ידא דאמצעי וכו' עכ"ל שעשה רצונו על ידי חוקים בטבע.
וירא אלקים את האור כי טוב. טוב פרושו מצליח ומועיל, והיפוכו לא טוב כמו (ב) לא טוב היות האדם לבדו שהאדם לבדו לא יוכל להימנע מלאכול מן העץ וראה בפנים על הכתוב שם, ובשמות (יח) לא טוב הדבר אשר אתה עשה שאין בכוחו של משה לשפוט את כל העם בעצמו ובשמואל־א (כו) לא טוב הדבר הזה אשר עשית שאבנר נכשל בתפקידו לשמור על שאול. בשאר הימים וירא אלקים כי טוב שהיצירה של אותו יום פעלה היטב, ובסוף וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד כי היצירה ביחד פעלה טוב יותר מכל חלקיה בנפרד.