1
שתיקה פרק י
2
קודם שתפתח פיך שתוק והמלך בלבך, מה תועלה יהא בדיבור ההוא לעצמך או לאחרים:
3
כבר נתבאר לעיל (נו"ן) שהנפש הבהמית אפי' בתכלית שלותה היא מתנועעת תמיד במהלך העצלות, מהרגשה לרעיון, ומרעיון לרעיון, ומרעיון לפעולה, המשתלשים בסדר הזמן שנרשמו בה ע"י הדיוקנים החיצונים. ד"מ כשאני רואה את האב אני נזכר מבנו ומבנו לנכדו, ומהם למעשיהם וקניניהם וכו', או ע"י התאות המוטבעות בה, כגון ריקוד העגלים וקפיצת הגדיים וכו', ודבר זה נוהג אפילו במהלך המחשבות, לפי שאין לכח הדמיון הבהמי שום ציור ותפיסה מפעולת הקשור כלל, שהרי סדר מהלך הרעיונות נמשך מאליו ע"י סדר הדיוקנין, כנ"ל: