נקיות פרק ה
לא ימצא רבב וכיעור בחפציך ובדירתך. וכ"ש בגופך ובבגדיך:
האדם משעה שהוא נולד ונפקחו כלי הרגשתו ואזניו ועיניו, לראות ולהכיר חלקי בנין העולם הגדול הזה, הוא הולך וגדל, רואה יום יום בריות חדשות מיני בעה"ח, אילנות ועשבים שונים בטבעם וצבעם וטעמם וריחם ושיעורן וכו', והוא מכניס רשימות הדיוקנים הרבים ההם בזה אחר זה לאוצר הזכרון שלו, ומאסף אותה אחת לאחת לבנות מהם תבנית עולם קטן במשכיות נפשו הבהמית, והולך ומוסיף בו עוד דמות בריות חדשות תמיד, או דקדוקי פרטים ואברים צפונים שנתגלו לו בדיוקנים הישנים, ער שנמצא עולם הקטן הזה משוכלל בתקונו וצביונו מעין העולם הגדול, ואח"כ מתנוצצת בה גם נפש המשכלת, למשול להאיר ולשוטט עיני השגחה בעולם הקטן הזה מעין השכינה שלמעלה, ואז מתחיל האדם לנקות עור בשרו מלפלופי טיט ולכלוך שהיה מתגולל בהם עד עכשיו, בכדי להתקין את גופו לבית זבול אל הנשמה העליונה, האיסטניסית מאד, ומואסת כל דבר תעוב ושמצה: