סבלנות פרק ב
כשאירע לך פגע רע. שלא היה בידך ליזהר ממנו. אל תחמירנו עוד ע"י צער לריק.
בשלשה מיני שלמיות הקב"ה מתכבד בעולמו, ביכלתו, בחכמתו ובחסדו הבב"ת, ושיעור הכבוד הזה דומה ממש למלא כל העולם כולו, לפי שאין לך אפילו כמלא גרעין חול אחד בכל העולם כולו פנוי שלא נברא בו גוף מאיזה מין ידוע המחובר מחלקים שונים בחכמה נפלאה עליונה, ולא עוד אלא שאפילו כל גרעין וגרעין בפני עצמו אינו נשאר כך על מתכונתו מחמת שחיבור החלקים שלו משתנה תמיד, דהיינו, שמעמדן של עכשיו מתפרק, והן מתחילין להתקשר באופן אחר, ועי"כ הגרעין המחובר מהן עוזב ענין טיבו ומהותו שברגע זה וקונה לו טבע אחרת ברגע שלאחריו, אבל בתוך כך, יש לך גרעין אחר כנגדו הממלא מקומו, ר"ל, שנכנס במהותו תחתיו באותו רגע ממש לפיכך הכל חוזר חלילה כגלגל זה שחלק אחד רודף אחר חבירו תמיד, שאעפ"י שכל חלקי הבריאה משתנים תמיד מרגע אחד לחברו כנ"ל. וכמש"ה כל הדברים יגעים וגו' (קהלת א' ח'), מ"מ כלל הכל נשאר קיים על מכונו תמיד כשהיה כל ימי רצונו ית', כמש"ה והארץ לעולם עומדת (קהלת א' ד'), ודבר זה מבואר מאד בחכמת ספור הטבע:
אלא שבעולם הדוממין והצמחים, עדיין אין בנו יכולת לראות בבירור כ"כ, זולתי להכיר שלמות יכלתו וחכמתו ית' בלבד, אכן בבעלי החיים ניכרין גם חסדיו יתברך באר היטב, ומה גם בחכמת נפש האדם הבהמית והשכלית, שנגלין בה פליאות החכמה והחסד הבב"ת. בבירור כעצם השמים לטהר: