1
לפיכך צריך אדם להתגבר מאד לשמור את האבוקה היקרה הזאת, להחזיקה בכח ולהגין עליה תמיד, וזהו מדת מנוחת הנפש המשמרת את האדם מרעות רבות ועומדת לו בשעת דחקו, אלא שהמדה ההיא עלולה לחלאים רבים ורעים, יש לך אדם שדעתו מיטרפת עליו ע"י שום בשורה טובה או רעה צער או הנאה כל דהו הבאין עליו בהיסח הדעת וגדולה מזו יש לך אנשים חלושי הדעת שמתבלבלין ע"י שום שנוי קטן בעניני ההרגל שלהם: ד"מ. שניטל מטה כסא ושלחן שלו מחדר זה לזולתו. או שנתגלגל בין אנשים שאין מכירין אותו. וכן במי שלא הורגל לעבור לפני התיבה. או לדרוש ברבים מימיו. וכיוצא בזה. חולים כאלו צריכין להתרפא ע"י תרופת החינוך. ולקבוע להם רמז מנוחת הנפש בין הי"ג מקראות של תיקון המדות שלהם: