כי הנה הנפש המשכלת היא בת חורין וברשות עצמה לקמץ ולוותר מכחה מעט או הרבה בפעם אחת, כגון מי שהוא רגיל לשאת ליטרא אחד כל היום כולו, יכול לשאת י"ב ליטרין משך שעה אחת ביום, לפיכך במקום שהנסיון והגרמא לחטא הם קצרים וחולפין במהרה (סי' נא) אזי יכולנו להתריס כנגדה בכח יותר גדול בכל פעם שהיא באה, בכדי להשאיר רשימות יותר גדולות שיתקבצו בזמן קצר לשיעור הצריך לנצח אותה הגרמא:

ד"מ מי שהוא רגיל לחטוא ע"י תאוה מלומדת משך עשר שנים יוכל להזיר א"ע ממנה ע"י חינוך של שנה אחת. כשהוא מתכוון להגדיל כח התנגדותו עתה בשעה אחת של נסיון בשיעור אותו הכח שהיה רגיל לבלות בעשר שעות של חטא:

ובזה תבין משחז"ל הבא לטהר מסייעין אותו דהיינו שאותה סייעתא דשמיא מוסיפה או פוחתת לפי כונת השב, ועמלו מסירת נפשו: