והני מילי בנסיון קצר, אבל בנסיון ארוך ימים ושנים כגון מי שעוזב בני גילו ונכנס לדור בעיר אחרת, או מי שהכניס אשה חדשה, שבני משפחתה ובני גילה נעשים בני ביתו וכיוצא בזה, אזי צריך המתחנך להעלות כוונת אותה מדה הבאה עכשיו לידי נסיון למדרגה יותר גדולה עד למילי דחסידות ולסייגה בסייגים חזקים:
דרך משל, מי שנתחנך כבר במדת השתיקה, ועלתה לו כ"כ עד שכבר הגיע למדרגת מהלך מהירות התיקון הנ"ל (סימן ל'), ועתה הוא מזומן להתגלגל במקום נסיון מסוכן מאד למדה זו, וקרוב הדבר שיבא לידי שקיעה או לידי יאוש ח"ו (סי' ל"א), אלא שמאחר שהוא נמלך לקדם את היצה"ר בעוד שלא נגלית גרמת התאוה לעיני הנפש הבהמית, אזי קל הדבר לגדור בעדו בעזה"י, דהיינו לשנות את הפיסקא להעלות כוונתה ולהחמירה כפי הצורך ולהתחיל עמה חנוך חדש, כגון רמז יו"ד שתיקה מ' פיסקא נוחה שלה, קודם שתפתח פיך שתוק והמלך בלבך מה תועלת וכו' (עיין לקמן ר"פ יו"ד). ועכשיו צריך להעלותה בזה"ל, סגור פיך ואל תפתחנו אלא לצורך מצוה ובדבורים קצרים, רמז א' מנוחת הנפש, פיסקא נוחה שלה, התגבר על מאורעות פחותי הערך וכו' (עיין לקמן ר"פ א'): ועתה יש לשנותה כזה, התגבר על כל מיני רוחות של נפש הבהמית שלך שלא יבטלו מנוחת נפשך, ומשחזרה המנוחה בלבך לגמרי אזי המלך ביצ"ט, כמה מגיע ממך לנהום כריסה של נפש בהמתך, רמז ואו ענוה, פיסקא נוחה שלה, השתוקק ללמוד דעת מכל אדם וכו' (עיין ר"פ ו'), ועכשיו תחמירנה כך. בלום את פיך, ופקח אזניך לשמוע מפי אחרים חסרונותיך תקבלם באהבה מרפא לנפשך, וה"ה לכל מדה ומדה הבאה לידי נסיון, ויעיין וידקדק בדבר לעומקו ע"י עצמו או ע"י אנשים חכמים אוהביו, כדי לחבר לו פרק ראוי לפיסקא
החדשה ההיא: