ולכאורה היה נראה שיותר פשוט לחשוב, מהלך התיקון והנפילה מתוך לוח השגיאות בלבד, להעריך מספר החטאים של כל מדה ומדה בשבוע הראשון של תקופה א אל מספרן בשבוע א תקופה ב וגומר, ומספרן בשבוע ב' תקופות א' ב' ג' זו לזו, ואמנם כבר נתבאר לעיל שחיי העולם הזה דומין לנחל שוטף של מאורעות חולפין ועוברין בלי הפסק תמיד (עס"י ק"ה) ומאחר שאי אפשר להכיר כח האמתי של מהלך התיקון משך זמן מה אלא בצירוף ידיעת הנסיונות שאירעו בדרכו, דהיינו מתוך סיפור כל פרטי דברי הימים שנלאו בהם הדורות שלפנינו (סי' יג), על כן למדנו מהם, להסתפק בחשבון ממוצע ולדקדק בו להתקרב אל האמת כ"כ שאפשר, דהיינו כשנוטלין סכום שגיאות של איזה מספר ימים אחדים ומעריכין אותו לסכום של מספר דומה לו בימים של אחריהם ושל אחרי אחריהם כמבואר (סי' כו כז) וכפי כללות הסכומות וריבוי ההערכות מקרבין יותר ויותר לחשבון המצומצם,✍︎ כי הנה סתם ימים חלוקים זה מזה בכח חינוכם כנ"ל. ומה מצינו מיום אחד לחבירו אית ליה פירכא תמיד. ומ"מ שפיר ילפינן ימים טובא מטובא וכללא דהנך מדאידך. בצד השוה שבהן. ועל כן דרך הלימוד הזה מתברר יותר ויותר לפי מספר הכתובים שהן האבות של מה הצד. ומיהו יכולנו ג"כ למעט בסכומות ולאפושי בטורח הערכות רבות תחתיהן, כשמעריכין מספר השגיאות בשבועות הראשונים השניים והשלישיים שבכל תקופה ותקופה זו לזו כנ"ל, והכל הולך אל מקום אחד וק"ל: