נת"ל שפעולות בני אדם, מתדמין ומתחלפין זו מזו, שכ"א טובע את עלילותיו בחותם הצירים הפרטים לעצמו, והמומחין יוכלו להכיר תמיד מטבע נפשות חבריהם במעשיהם, אע"פ שחלוקין מאד בענינים הכלולים בהם, כמי שמקיימין את כתב ידו בחותמו של קולמוסין שונים, עי"כ יכולין להכיר, ד"מ, מזמורי דוד משל אסף, ובנין שלמה משל הורדוס וכו' וכך נתפלאו האחרונים על אמיתת מבינת קדמונינו ז"ל, ולהכיר מליצת ירמיה באיכה ומשרע"ה באיוב:
והנה קורת רוח הוא למבין לראות מתוך כך נפלאות הבורא ית', ותועלת גדולה למי שהוא שקוד להתמחות יותר במלאכה זו, לשמוע רבים מספרים מאורע אחד או עסוקים להשיג תכלית אחת, וחלוקין מאד בספוריהם ומעלליהם והאיך כאו"א אדוק בהיסח הדעת לכונן את מפעלותיו באופן המיוחד לצירי נפשו, אע"פ שכולם משתוקקין לאותה נקודה עצמה, שנתוועדו בשבילה ואפילו כל מתחיל יכול לראות את עצמו כשהוא בא בין העם, בשעה שמתרחיש לפניהם איזה מאורע שמחכך בצירי נפשו העלולים להרגשה יתירה (סי' קפו), ועכשיו דעתו בטלה כנגד רבים, הרואים אותו מאורע עצמו, וכל אחד דן מיני' באופן אחר, ופעמים שאין אחד מהם בר מזלא לאותה הרגשה, ויוכל להתבונן מה עלתה בו אילו קרה לו זה בהיותו ביחיד ולראות את הנולד ממנו עם תולדת תולדותיו, ועי"כ יסתייע מאד למדת מנוחת הנפש, כשיאמץ את לבו שלא יזדעזע מפגי גרמא קלה כזו עוד. ולהיפך כשמתרחיש לפניהם איזה מאורע שנראה בעיניו לדבר בטל של מה בכך והם רבים חובבים למצוא בו נ"מ חמורות, ד"מ פלוני דבר כך ופתרוהו בכך וכך או עשה כך ודנוהו בכך, וקנה לו שונא חנם ע"י מעשי אשתו ובניו שלא עלו על לבו מעולם, ועי"כ מסתייע למדת השתיקה, והלמוד מכל אדם, כשילמוד מחבריו חבילי חבילות של דבורים ועלילות המוכשרין להשיג איזה תכלית המכוון על ידיהם, ומאי בינייהו ומשכיל מן הנסיון איזה מהם הצליח עתה יותר בתחבולתו להגיע למבוקשו, או להשיג אגבה איזה תועלת טפלה עוד (סי' קמט) ואימתי יותר טוב להשתמש בתחבולות חבירו האחר, ולפי שדבר יקר הוא לכל אדם להעמיק בחכמה זו כפי כחו (סי' ריג) ע"כ אין לך תרופה הוגנת לכל אדם כסוגית הלמוד בועד הנ"ל (סי' רב):