כל הרהורי בני אדם ומחשבותיהם, היוצאים להגלות ע"י עלילות, ודבורים בעולם הגשמי. והרי הם מוחשים ומושגים לכל מי שרואה אותן או שומען, אזי נעשין מהן רעיונות עיקרין מסובבין במקיפין שלהם ומתלוין מן הצירים הצפונים בצדיהן (סי' רט) כולם פועלים בנפש המשיג אותם, אלא שמדרגת פעולתן תלויה א) בטיב צירי נפש המקבלת, דאי איתרמי פעולתן לתוך אחד מצירי המשיג ההוא אזי עלולין לפעול בזעף גדול ב) העיקרים ומקיפיהן יכולין לפעול בזעף, אבל אינם פועלים אלא בדרך עראי לעולם, משא"כ במלוין שפעולתן בהיסח הדעת ובתמידות (סי' רז) וע"כ הפקחים בוחרים לפעול בלב שומעיהן ע"י דבור הצדדי (ס"ס קנ) שפעולתן מתונה, אבל יותר בטוחה לעשות פרי (טז) וכן מתכוונין לקשט טענות וסברות שלהן במקיפין ומלוי נעימים להערב אותן בפי השומע, בכדי למשוך עין השגחתו, ולקשרה שלא תמוט מהן, ואכן צריך זהירות לקמץ בתכשיטין הללו ולהבליען בנימוקי הטענות העיקריות, באופן שיסתרו בצלם ויתמכו את מבוקשם בנחת ובתמידות כנ"ל, לפי שאם יתגלו בעליל לעצמן מחזי כשוחד לעוור את השומע, ואיכא למיחש שלא יגרו אותו בפעולתן ויקוץ במדבר ובמבוקשו: