ומאחר שלא לתהו נברא האדם, אלא לערב דעתו בין הבריות להסתייע מהם, לטובת עצמו או חבירו, ואנו צריכים לפעול בלבם תמיד ע"י צער ועונג של הרגשות או מדות, בכדי להטותם למבוקשינו (עי"ס ר) ומה גם כשצריכין לחסדים של קצין או שר ומושל שחיי הנפשות תלויין במהלך הרעיונות שלהן ובהבל פיהם עקרי טורי, ע"כ דבר יקר הוא לכל אדם ללמוד להכיר צירי תבונות הלבבות של עצמו ושל אחרים מתוך מעלליהם, ולדעת להמציא תמיד עלילות מוכשרות לזרוק החץ קולע לתוך ציר נפש השומע לטובת המדבר ואינו מגרה ציר המוכן לרעתו, ואלא קשה לברור כולם מתוך אוצר הצירים שבלב האדם, כמחפש מרגליות בהרי החול מחמת עוצם ריבויים כנ"ל, ע"כ צריך להתחכם לפרקן למחלקות שונות ולעמוד על כללותיהן מיניהן ומיני מיניהן, וללקט לענין זה פרטי ידיעות מן הנסיון כ"כ שאפשר שעי"כ מסקלין את הדרך למצוא היחיד מתוך הריבוי. כמו שחלקו ס' רבוא לי"ב חלקים וכל שבט למשפחות והמשפחות לבתי אבות ולגברים עד שמתוך ארבע חקירות בלבד נמצא עכן המבוקש (יהושע ז):