אם תדמה לך חדר אטום וחשוך שנפתח בו נקב כמחט, וכשאור השמש נכנס לשם, נראית כאיסתרא של אור ע"ג הכותל שכננדו אתה מוצא שאותו ניצוץ יוצא ממקומו (בנקב הנ"ל) ביושר והולך ומתפשט במין מחודד מעוגל עובר באויר החדר וזהרורי אבק דק פורחים בו אנה ואנה עד שתושבת המעוגל פוגע בכותל כנ"ל, ואם תסתכל בעיגול האור שע"ג הכותל תראה שהוא מבהיק יותר באמצעיתו ומכהה והולך מכל צד עד שמגיע אל הקיפו בתכלית החלישות, ואם תדמה קו ישר נמשך ממקור הניצוץ בנקב הנ"ל, והולך ביושר אל אמצע עיגול האיסתרא שבכותל אזי נקרא הקו ההוא בריח העובר באמצעיתו ופרחי האבק מזהירים והולכים בעור שהם מתקרבין לבריח האור ומכהים והולכין אחת אחת כשעוברים את הבריח, עד שיוצאין מגוף המעוגל, ואובדים בחשך לגמרי, וכך באין תמיד פרחים אחרים במקומן שמאירים והולכים בכניסתן, בעוד שהראשונות הולכין ומכהין בצאתם וכו', ולא עוד אלא שגם הבריח עצמו עם כל כללות אור היושר ומעגל שלו אינו עומד על עמדו באויר החדר כרגע, אלא מתנועע והולך תמיד לפי מהלך השמש הנוצצת לתוך מקורו כנ"ל: