מוסיף עליהם בעלי חיים שיש להם עוד גם כלי המוח והצנורות שלו להפיץ חיות והרגשה בכל אבריהם, ואם תקח חוטין קצרים מקצי ענפי ערבה ותולעים קטנים הגדלים בחומץ, ותיבשם שניהם בשמש יפה, לא יכירו הרואים את ההפרש הגדול שביניהם, ואנו אומרים שבאלו ישינה הנפש החיה, ובאלו קפואה נפש הצומח, שאם תטיל את אלו באדמה מלוחלחת כראוי, אזי נגלין (לאחר כמה ימים של קליטה) צמיחת שרשיהם לצד מטה, ונצני עלין דקים שבוקעין לעלות מהם למעלה, ואם תטיל בפושרין את אלו (אפילו לאחר כמה וכמה שנים של שינה) אזי יקיצו החוטים היבשים, ויהפכו לתנינים חיים משוטטים, בכוס המים לעיני כל רואיהן, הנפש הבהמית הזאת בלולה מג' בחינות. (א) נפש המרגשת זעזועי קרומי המוחין (עסי' ס"ז וסי' קפ"ה) שעי"כ מתוודעין לה השינויים המתרגשים בעולם הגשמים (ויש מהן גורמין לה צער ועונג כנ"ל (סי' קפ"ה). (ב) נפש המדמה שמקבצת רשומי ההרגשות הללו לאוצר זכרונה ונקראין רעיונות או דמיונות, ע"ש שהם דוגמות חלושות משיורי ההרגשות, בדמותם וצלמם, כל זמן שקרומי המוחין שרוים בשלוה אזי נוסעין הרעיונות ההם מהלך הרעיונות מאיליהן (עסי' ע"ה) וכשמתחדשין זעזעין חדשים נפסקין הרעיונות הבטלין כשרגא בטיהרא לגבי ההרגשות, ומתחילין אח"כ מן ההרגשה האחרונה לילך לדרכם כקדם: