שייך לסי' פ:
כאן נתקשה מתחיל אחד כיצד ללמוד מן החבורה, ומה מצינו למילף מינייהו דרשעים ובורים, ע"כ עלה במוסכם אצלו להתבודד ולחיות בפני עצמו, בכדי להתרחק ממעשי הדור המזויף ההוא לגמרי:
והן אמת שמי שאינו שם לבו אלא לפשטותם של דברים המסופרים ביניהם, עפ"י רוב אינו מוצא אלא גרמי כחישי שאין בהם לחלוחית של חכמה ותועלת כלל, ולא זו אף זו אלא שטבע מהלך הרעיונות לעורר חשק הקוף בנפש הבהמית להדמות לבריות שהיא רואה סביב לה, ומי שהוא רגיל בחבורות אנשי רשע ה"ז קולט בכל פעם רשימה קלה מן החשק לדבק במעשיהם בשעת הכושר לכך, והרשימות מתקבצים והולכים לצרף מביניהן תאוה המורידה לבאר שחת וע"כ אמר הכתוב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו', אבל מי שיש לו לב להבין דבר מתוך דבר (עי"ס צב) ונותן דעתו להשגיח על הדבורים לפי כונתם בדרך כלל, ולפי משמעותן ופעולתם בשומע ומשמיע בפרט, ה"ז יכול ללקוט תמיד חידושים יקרים בועד אנשים, הן במה שנוגע לענין חינוך המדות (סי' פט) והתבונות (סי' קמז קמט סעיף יג יד טז יט וסי' קנ קנא בסופו) והן לענין החכמה במוסר ובדעות: