וסח לן איש מהימן, שנזדמן עם חבורה שלמה של מומחים מהירים באומנותם לפונדק אחד, והנה פלוני משתבח בחריצות בנצחנות וטענות ותביעות, בעשרו להמציא תמיד סימנים מובהקים וראיות לקיים את שקריו, ולהטעימם לדיינים כחפצו, וחבירו מונה מספר לגבורותיו, כמה מבצרים כבש מימיו, כלומר כמה נקבות פתה ורמה, וכמה צנועות טמא וזנה, זו קפצה לבאר המים, וזו המירה דתה מפני הבושה . ובן זוגו בעל קובה✍︎ אושפזיכן לזמה: וכו' ושכנו גרע וכו' רעו קוביוסטוס וכו' וכו', אבל פלוני שתוקי. מתגאה על כולם בצניעותו ביראתו ובעוצם בקיאותו בהלכות מתעתעין✍︎ שוויגדלרש: להוציאו מים מן הצור, דהיינו להפקיע ממון מן הציקנין ולבזבזו בצדקות גדולות, והכנסת אורחים, וברכת ביתו, בית ועד לזוללים וסובאים, מסורים שתדלנין חמסנין בטלנים וליצנים, ובחדושי כזבים חלקים של שחי ופחי לדחות את התובעין ממנו את מעותיהן, כולם פקחים ברורים בדחנין פזרנין מדשני ענג, וכולם מפארין ומעריצין איש איש את מלאכתו והפלגת תחבולותיו, שאי אפשר לעולם בלא הן, וכולם שוחקים וכולם לועגים לאותן תמימים מחוסרי הנאה, שלא ראו מאורות החכמה מימיהן, שאין לעולם חפץ בהם ולא להם בעולם שום תוחלת ותקוה כלל, ועל כן המשכילים רואין אותן כמין חיות טהורות שנבראו ליהנות בהן בני אדם, ולכך לא ניתנה בהן דעה לא מן השכל ולא מן הנסיון אלא כדגים שנאחזים במצודה כלומר שבשרם וחלבם ודמם מותר, ובאסיפה בעלמא סגי להו: