נת"ל (סי' קמ"א) שהחכמה ממציאה איזה עסק בכדי להוציא לאור את כוונתה, והבינה מתבוננת במעשה להבין מתוכם את המחשבות. וכבר נתבאר בסי' קל"ח שמספר הכוונות הממוצעות של כ"א מן העלילות של מ"ב לא ניתן לעמוד עליו בשכל האנושי עד היום, ובסי' קמ"ג נזכר עוד שמספר מדרגות הבינה ביצורי בראשית, הוא במופלא ממנו גם כן, ואילו היה מספר מדרגות הללו בד"מ חמשים, שכ"א מהן יכול להיות מכונה שער בדברי חז"ל, הנה כבר ידענו (עיין סיום לס' רפואות העם ח"א סי' תקצב) שאחר אלפים שנה שהקישו חכמי הטבע על פתח השער הראשון מצאוהו נעול בפניהם, דהיינו שלא השיגו כמלא מחט סדקית בערך אל הסודות החדשים שמצאום סתומות לפניהם חותם בתוך חותם (ע"ש). ואמנם מי שזכה להכנס לפנים ממ"ט שערים,✍︎ [ע' נדרים ל"ח א' נ' שערי בינה וכו' וכו"נ למשה ח"א כו' ע"ש]: אעפ"י שהשגתו עדיין בטלה בעומק חכמת בראשית במשהו (עס"י קמג) מ"מ כבר נתעלית מצירוף אותן הרבה אלפים גלגלות של מקרים אנושיים, במ"ט משהו דמשהו (שם): וברפ"ב מבואר שעדיין דרכי טובו וחכמתו ית' בגופים הדוממין מופלאים הרבה מעיני הבינה האנושית, אעפ"י שכבר הצליחו האחרונים לגלות פליאות נשגבות בבריות דצח"מ כולם. אבל הדבר ברור מעתה שאין ערך בין קופה של חגבים הללו לגדול ורם בענקים ע"ה, דהיינו בגובה של מ"ט קומות גדולות שכ"א מהן מבטלת מוחין של ענקים דידן (עס"י קנח) במשהו (עס"י קמג), ושהיתה שירת יצורי בראשית (עס"י קמב) מתנשאת בקול רעש גדול מכל פאה ומכל פנה, באזני אדון הנביאים שחפץ השי"ת להעביר לפניו דרכי טובו, בכדי להראות לו כבודו המפחד במלא העולם כולו, וע"כ הדבר פשוט מאד שתהא היראה וענוה מילתא זוטרתא לגבי מי שהיה רואה את כל המון הקולות הללו,✍︎ הגה"ה רואה את הקולות וכו', לפי שכל החושים ומיני ההרגשות כולם כאחד מוכשרים לגבי דבור העלילות (עי"ס קמב). שמי שמבין ד"מ שיחת העשבים משגיח בציור הפרחים בריחן ובטעמן וטיבן ומאזין לכל סגולותיהם כאחת. והדבר מבואר מאליו שהיו כלולין במתנת חלקו של משה הכח והקומה לפי ערכם כאחת (עי"ס קנ"ז) לפי שהקומה לבדה אינה מספקת לעמוד בתקפן של קולות אלו. ומי שקרעו עור הסגורים שלו באיזמל צריכים ליזהר לאמץ את ראותו יפה יפה. בטרם יתירו לו להסתכל באור היום. שאלמלי היו מראין לו תיכף זהר השמש בגבורתה. אזי היה אובד מאור עיניו באפס תקוה, ואמרו חז"ל בפורענותו של אנשי סנחרב. אזנים גילה להם. והנה אעפ"י שהכל נאמר כאן בלשון אם תמצי לומר. אילו היה מספר המדרגות חמשים. שכל אחת מהן יכול להיות וכו'. וכבר כתבו התוס' שדרך חז"ל דנקטו לפעמים איזה מספר לגוזמא{{ עי' רש"י שבת קי"ט א, ד"ה תריסר בו' ותוס' ברכות דף ג' ע"א ד"ה תליסר כו' וס' ת"ח ב"מ דף פ"ד ד"ה הוה מקשי לי כו' וצע"ג מ"ש בכללי הש"ס סוף ברכות וז"ל דרך התלמוד לומר כו' גוזמא וה"מ מק' ולמעלה אבל מק' ולמטה דוקא הוא פ"ק דעירובין עכ"ל וע"ש בעירובין דף ב' ע"ב בשלמא לב"ק כו' ובריטב"א שם ודוק: על הריבוי כמ"ש על שלש מאות כהנים מטבילין אותה. וכמו שמיעוט רבים שנים כך ריבוי דרבים במקרא מכונה שבעה. לפי' המפרשים כי שבעתים יוקם קין כו' ונהי נמי שמספר מ"ט יכול להיות לשון ריבוי דרבוי דרבים דהיינו זפ"ז. מ"מ מצינו כאן עדותם ז"ל על עוצם מעלת בינתו של משה אפילו לכל הפחות שאפשר. שהיתה מופלגת בריבוי של ריבוי דריבוי בערך ההשגות האנושיות של דור המדבר.}} מנצחים לאדר לרומם יכלתו חכמתו וחסדו ית' בלי הפסק כלל: