שייך לסימן י"ג
אם נצייר לנו הנפשות ג"כ מקושרות מאברים וחלוקות זו מזו בכח ובקומה, אזי יכולנו להעריך מדרגותיהן לפי ערך הגדלות ולפי מדת הגבורה של כל אחת מהן, והנה אין הנשמות הללו רואות כאור הבהיר (החכמה לפנים והבינה לאחור כנ"ל פ"ה), אלא כשיעור קומה אתת של ערך ג' פסיעות בלבד, ומכאן ואילך השגותיהן מאפילין והולכין אחת אחת. ומתפשטין עוד לערך ג' קומות, שאין הדברים נגלין להם עוד אלא מתוך ערובי העננים, אבל משם ולהלן מתעלמין ונכסין בערפלי תהו לגמרי, ומיהו אע"פ שכח הראיה עדיין שולטת קצת בעלטה ההיא, מ"מ צריכין שהות יותר להכיר שם הדברים לפי ערך ריחוקן, וכבר נת"ל (ריש פ"ה) שצלמי מראות גוונוני הגופין שבעולם הגשמי וטעמן וריחן וכו' עם כל טובן, הן הן מלא העולם הקטן מכון לנשמה המשיטה עיני השגחתה שם תדיר: ושלא כטבע הגשמים הכבדים הן הצללים הקלים הללו, שמתנועעים ועפים כלהבות אש, נדפין כרוח מהלך הרעיונות ומתרחקין והולכין ונבלעים זו בזו, כגלים שעל פני הנחלים שאינן פוסקים (ריש פ"ג) אא"כ תופסין אותן בחזקה (עסי' י"א) ואז הן משתיירין במקומן, בעוד שהיותר קרובין מהן קודם לכן מתפזרין והולכין לטמיון: