ואכן הדבר למד מענינו, שכמו שאין אותן הי"ג מדות דוקא, אלא להורות דוגמא להיות כ"א בוחר לו דוגמתן לפי צורך תיקון מדותיו, כך הם גם אלו התבונות דוגמא בעלמא לאיש ואיש כדי צרכו, ובלבד שיזהר ליקח אותן מיני תבונות שיש בהן מעין חכמת ההנהגה, דהיינו סגנון קישורי העסקים והכוונות, ובירורי הרע והטוב והמובחר שבהן:
והנה באותה תבונה אות י"א יש בה ג"כ תועלת רבה, לא זו בלבד מעשים בכל יום שאדם עשוי (במילי דשמיא ודעלמא) לגלות מקצת כוונותיו לכל ולהיות צנוע במקצתם, ושכל כך איכפת ליה בהסתירן דהנך כמו בפירסומן דאידך, אלא שמי שיודע להצפין כוונותיו לפי מדרגת המתבוננים בהן, ניצול לפעמים מהיזקות עצומות ואפילו מן המות, כמו שאירע מקרוב הביא איש נכרי אחד אגרת לאשה מבעלה, לשלוח לו סך מעות תיכף כראות כ"ז, והנה הכירה היא תחלה שאין אגרת זו מקופלת כדרך שהיה בעלה רגיל באגרותיו מאז, ועי"כ נתעוררה לקרוא לבני משפחתה להשגיח בהבחנה יותר דקה, ומצאו שהיה רוב שורותיה של אגרת מתחילין בסמך ומסיימין בנון או להיפך, ואז הציצו בפני השליח ובדרך הילוכו, והכירו בו מיחושי חשד, ונתעצמו לבדוק אחריו ונמצא לסטים מזויין שאנס את הבעל להפקיע ממנו גם את הונו הנשאר בביתו, אבל מן השמים נסתייעה בלבו עצה לקפל את האגרת בשינוי ניכר למקורבין אליו בלבד, ולסמנם בראשי תיבות של סכנת נפשות: